₪7.2 טריליון. זה מספר שקשה בכלל לתפוס.

אז לשם השוואה: התוצר הישראלי השנתי ב-2025 עמד על בערך ₪2 טריליון. כלומר הציבור הישראלי מחזיק נכסים בשווי שלוש שנות תוצר וחצי.

₪7.2T סך נכסי הציבור הישראלי, סוף 2025 (בנק ישראל)

איפה כל הכסף הזה יושב

בנק ישראל מפלח את הנכסים לקטגוריות. זה הפילוח הגס:

קטגוריהאחוז משוערסכום
פנסיה, קופות גמל וביטוחי חייםכ-30%כ-₪2.16 טריליון
פיקדונות בנקאיים ועו"שכ-25%כ-₪1.80 טריליון
מניות ואג"ח, ישירות ודרך קרנותכ-20%כ-₪1.44 טריליון
נדל"ן להשקעהכ-15%כ-₪1.08 טריליון
אחר: זהב, מט"ח, קריפטו, נכסים זריםכ-10%כ-₪0.72 טריליון

והסיפור האמיתי הוא העו"ש

בערך ₪1.8 טריליון יושבים בעו"ש ובפיקדונות קצרים. כסף נזיל, זמין, "בטוח". וגם בורח כל יום מול האינפלציה.

האינפלציה ירדה מאז ל-1.5%, אבל הריבית הממוצעת בעו"ש עדיין נעה סביב 0.5% עד 1%, ופק"מ ממוצע נותן היום כ-3%.

כלומר חלק נכבד מהכסף הזה מפסיד כוח קנייה בכל שנה שעוברת.

חישוב מהיר: אם 30% מה-1.8 טריליון יושבים בעו"ש, זה ₪540 מיליארד. באובדן של 3% בשנה, מדובר ב-₪16 מיליארד שמתאדים בלי שאף אחד רואה. סדר גודל של תקציב משרד ממשלתי שלם. כל שנה.

מה הביא לעלייה של ₪963 מיליארד

ופה יש נתון מעניין בדוח: רוב הגידול לא הגיע מהפקדות חדשות, אלא מעליית ערך.

והמשמעות פשוטה: מי שלא היה בשוק ההון, לא נהנה מהגידול. מי שהשאיר את הכסף בעו"ש או בפק"מ נעול, נשאר מאחור ביחס לכל מי שהיה במנייתי.

אז איפה אתה במפה הזאת

המספר הלאומי לא באמת מעניין. מה שמעניין זה איך התיק שלך נראה ביחס לתיק של הציבור.

ככה נראה התיק הממוצע

וככה הוא צריך להיראות בגיל 30

ההפרש בין שני התיקים הוא בדיוק אותו דבר: יותר חשיפה למניות, פחות מזומן שעומד. והסיבה היא אופק הזמן. כשיש לך 35 שנה קדימה, אתה יכול לספוג תנודתיות בתמורה לתשואה גבוהה יותר.

הציבור הישראלי, כקבוצה, שמרן הרבה יותר ממה שכדאי לו. ₪1.8 טריליון בעו"ש זה לא "בטוח", זה יקר. הוא בטוח מבחינה נומינלית, ומפסיד בשקט מבחינה ריאלית.

📊 מקור הנתונים

בנק ישראל, פרסום סטטיסטי 2025, סקירה כלכלית רבעונית ודוח היציבות הפיננסית. החלוקה לקטגוריות מבוססת על דוחות בנק ישראל ורשות שוק ההון. נכון לסוף 2025.

אז מה עושים עם זה

₪7.2 טריליון בידי הציבור, ומספר ענק שמסתיר אמת פשוטה: רוב הנכסים האלה פסיביים לגמרי. אף אחד לא מנהל אותם.

הציבור מפקיד לפנסיה כי זו חובה, משאיר בעו"ש כי ככה תמיד היה, ולא חושב הרבה מעבר.

ואם אתה רוצה להיות בצד הנכון של המשוואה, הצעד הראשון הוא להבין את התיק שלך. לא את התיק הלאומי.