קודם כל, המספרים
ב-19 באוגוסט הביטקוין נסחר בסביבות 64,900 דולר. תוך יום אחד הוא נגע ב-72,500. יומיים אחר כך הוא כבר היה בסביבות 77,100 דולר. סך הכל בחמישה ימים: עלייה של כמעט עשרים אחוז.
בוא נתרגם את זה לכסף אמיתי. מי ששם 100,000 שקל בביטקוין לפני חמישה ימים מחזיק היום בערך 118,800 שקל. ההפרש: כמעט 19,000 שקל, בשבוע.
ואני לא הולך להגיד לך שזה לא מרשים. זה מרשים. השאלה היחידה שמעניינת אותי היא למה זה קרה, כי התשובה לשאלה הזאת היא מה שקובע אם זה רלוונטי לכסף שלך או לא.
סיבה ראשונה: מה שקרה באג"ח, לא בקריפטו
הסיבה הראשונה היא הכי משעממת, ולכן כמעט אף אחד לא מדבר עליה.
משרד האוצר האמריקאי הודיע שהוא מכפיל את הרכישות החוזרות של אג"ח ארוכות טווח. במילים פשוטות: הממשלה קונה בחזרה חוב שהיא הנפיקה. וכשיש קונה גדול בשוק, התשואות יורדות.
ומה זה אומר בפועל? כשהתשואה על אג"ח ממשלתי, הנכס הכי בטוח שיש, יורדת, פתאום פחות משתלם לשבת בבטוח. הכסף מתחיל לחפש תשואה במקומות אחרים.
זאת אומרת, לא רק בקריפטו: במניות, בסחורות, בכל מה שנחשב מסוכן יותר. והקריפטו הוא פשוט הקצה הכי תנודתי של הסקאלה הזאת, ולכן הוא גם זז הכי חזק.
הנקודה שכדאי לקחת מפה
הביטקוין לא עלה כי משהו בביטקוין השתנה. הוא עלה כי הריבית על החלופה הבטוחה ירדה.
ואותו כוח בדיוק פועל על תיק ההשקעות שלך, על הפיקדון בבנק ועל הקרן הכספית. פשוט בעוצמה אחרת.
סיבה שנייה: סוף סוף יודעים מה זה מבחינת החוק
הסיבה השנייה היא רגולציה, וגם היא לא נשמעת מלהיבה עד שמבינים מה עומד מאחוריה.
במשך שנים היה ויכוח משפטי בארה"ב על שאלה אחת: מטבע דיגיטלי הוא נייר ערך או סחורה? זה נשמע כמו דקדוק, וזה ההבדל בין שני עולמות רגולטוריים שונים לגמרי, עם רגולטור אחר, חובות דיווח אחרות וכללי מסחר אחרים.
וכל עוד השאלה הזאת פתוחה, גופים מוסדיים גדולים, קרנות פנסיה, מנהלי נכסים ובנקים, לא באמת יכולים להיכנס. לא כי הם לא רוצים, אלא כי הם לא יודעים לפי איזה ספר חוקים הם מתנהלים.
השבוע הנשיא האמריקאי דחף את הקונגרס לקדם חקיקה שסוגרת בדיוק את השאלה הזאת, במקביל לפגישה בבית הלבן עם בכירי התעשייה ולהצעת רגולציה מצד ה-SEC.
השוק לא תמחר "ביטקוין טוב יותר". הוא תמחר ודאות.
סיבה שלישית: מי שהימר נגד, נאלץ לקנות
וכאן מגיע החלק שהכי פחות מדברים עליו, והוא לדעתי הכי חשוב להבין.
בשוק הקריפטו אפשר להמר שמחיר יירד. קוראים לזה שורט. אתה לווה נכס, מוכר אותו במחיר של היום, ומקווה לקנות אותו בחזרה בזול. צדקת? הרווחת את ההפרש.
אבל יש תנאי אחד: אם המחיר עולה במקום לרדת, ההפסד שלך גדל, ובשלב מסוים הבורסה סוגרת לך את הפוזיציה בכוח. וכדי לסגור שורט צריך לקנות.
זאת אומרת שדווקא מי שהימר שהמחיר יירד נאלץ בעל כורחו להיות זה שקונה ודוחף אותו למעלה.
עכשיו תכפיל את זה באלפי אנשים בו זמנית. ב-19 באוגוסט נמחקו הימורי שורט בהיקף של יותר ממיליארד דולר בתוך שעה אחת, ובסך הכל כ-2.7 מיליארד דולר. אירוע החיסול הגדול ביותר מאז שהתחילו למדוד ב-2021.
ואיך זה נראה ביומיום
תחשוב על חניון תת קרקעי בסוף אירוע. כולם רוצים לצאת באותה דקה, יש יציאה אחת, והתור זז לאט. אף אחד לא נמצא שם כי הוא רוצה להיות שם, פשוט אין לו ברירה.
וחלק ניכר מהנר הירוק שראית השבוע הוא בדיוק זה: אנשים שקונים לא כי הם מאמינים, אלא כי המערכת חייבה אותם.
ונכון שמי שהיה בפנים הרוויח. אין ויכוח
ובוא נהיה כנים עם עצמנו לרגע, כי זה החלק שקל לדלג עליו כשרוצים להישמע אחראיים.
מי שהחזיק ביטקוין לפני שבוע עשה תשואה אמיתית. לא על הנייר, לא "בטווח הארוך", עכשיו. וכל טיעון שמתעלם מזה הוא טיעון לא הוגן.
אבל שים לב מה בדיוק קרה שם: הוא הרוויח כי הוא כבר היה בפנים. הוא לא ראה את הגרף ואז נכנס. הכסף שלו כבר עבד כשהחדשות הגיעו.
וזה, בפועל, ההבדל היחיד בין מי שנהנה מהמהלך לבין מי שקורא עליו.
אז מה זה אומר על הכסף שלך
שלוש נקודות פרקטיות, בלי פילטרים.
- אתה לא קונה את התשואה שהייתה, אתה קונה את המחיר שאחריה. העשרים אחוז האלה כבר קרו. מי שנכנס היום מתחיל מ-77 אלף דולר, לא מ-65. הגרף שמשך אותך הוא בדיוק מה שאתה כבר לא מקבל.
- ומה שעולה ככה, יורד ככה. נכס שמסוגל לעשות עשרים אחוז בחמישה ימים למעלה מסוגל לעשות את אותו הדבר למטה, ומאותן סיבות בדיוק. התנודתיות היא לא תופעת לוואי של התשואה, היא אותו דבר נמדד בכיוון השני.
- והגודל קובע, לא הדעה. השאלה הנכונה היא לא "כן קריפטו או לא קריפטו". היא איזה אחוז מהתיק. כלל האצבע שאני עובד לפיו הוא עד חמישה אחוזים מסך ההון. מספיק כדי להיות חשוף באמת אם זה מתפוצץ קדימה, ומעט מספיק כדי שאם זה יילך לאיבוד לגמרי, התוכנית שלך לא זזה.
ולמה דווקא חמישה אחוזים
לא בגלל שאני יודע לאן זה הולך. בדיוק בגלל שאני לא.
ב-1995 אמרו על האינטרנט שזה עולם הזיה שלא יחדור למיינסטרים. ב-1960 חוף הרצליה היה חולות, ואמרו "מי בכלל יגור פה, זה רחוק".
חמישה אחוזים זה הסכום שמאפשר לך להיות חלק ממשהו שאתה לא מבין עד הסוף, בלי שהטעות תעלה לך בתוכנית.
ושתי נקודות שכמעט אף אחד לא בודק לפני שהוא נכנס
ואלה, תכל'ס, יעלו לך יותר כסף מכל תזמון.
המס בישראל עובד אחרת ממה שאתה חושב
מסוף 2017 רשות המסים מתייחסת למטבע דיגיטלי כאל נכס, לא כאל מטבע. והמשמעות המעשית: כל מימוש הוא אירוע מס, ורווח הון של 25 אחוז.
אבל הנה החלק שמפיל אנשים: גם החלפה בין מטבעות היא אירוע מס.
זאת אומרת שהחלפת ביטקוין באיתריום ולא ראית שקל בחשבון, ומבחינת רשות המסים מכרת נכס וקנית אחר. ואתה צריך להוכיח את מחיר הרכישה המקורי של כל יחידה.
מי שעשה עשרים החלפות בשנה, בפועל, פתח לעצמו עשרים אירועי מס שהוא צריך לתעד.
ותעודת סל היא לא באמת קריפטו
אפשר להיחשף לתנועת המחיר גם דרך תעודת סל, כלומר נייר ערך רגיל בחשבון ההשקעות שעוקב אחרי הביטקוין. פשוט יותר, ממוסה בצורה מוכרת, ואפשר להחזיק אותו גם במכשירים עם הטבת מס.
אבל בוא נהיה כנים עם עצמנו לרגע: מי שמחזיק תעודת סל לא באמת מאמין בקריפטו. הוא מאמין בעלייה במחיר. ואלה שני דברים שונים לגמרי.
מי שהאמונה שלו אידיאולוגית צריך להחזיק את המטבע עצמו. ומי שרק רוצה את התנועה, שיגיד לעצמו את זה בפה מלא ויבחר את המכשיר הפשוט.
שתי הבחירות לגיטימיות. העיקר לא לעבוד על עצמך לגבי איזו מהן עשית.
ומה שבאמת הייתי רוצה שתיקח
כל שני וחמישי מגיע נכס שעושה מהלך חד, והשיחה סביבו תמיד נראית אותו דבר: מי היה בפנים, מי פספס, ומי "ידע". השיחה הזאת מרגישה כאילו היא על השקעות, אבל היא לא. היא על התחושה שנשארת מאחור.
המהלך של השבוע לא נבע מקסם. הוא נבע מתשואות אג"ח שירדו, מוודאות רגולטורית שהתקדמה, ומאלפי אנשים שנאלצו לקנות בעל כורחם. שלושה דברים מכניים, שאפשר להסביר, ושאף אחד מהם אינו הבטחה לכלום קדימה.
וברגע שאתה מבין מה הזיז את המחיר, אתה מפסיק לרדוף אחריו ומתחיל להחליט לגביו. וזה ההבדל היחיד שבאמת משנה לאורך זמן.
ואם אתה רוצה לדעת איזה אחוז מהתיק שלך באמת מתאים לנכס תנודתי כזה, שלח לי הודעה ונעשה סדר במספרים שלך, לא בכותרות.
