איפה שמים כסף כשהריבית יורדת: פק"מ, קרן כספית או מק"מ

למה בכלל צריך לעשות את החשבון מחדש

שני דברים קרו בישראל בחודשים האחרונים, וכל אחד מהם לבד לא דרמטי. ביחד הם משנים תמונה.

הריבית ירדה שלוש פעמים מתחילת השנה, והיא עומדת על שלושה וחצי אחוזים. והאינפלציה ירדה לאחוז וחצי, מתחת ליעד של בנק ישראל.

ומי שממשיך להחזיק את הכסף הסולידי שלו לפי הכללים של לפני שנה, פשוט לא עשה את החשבון מחדש.

שלושת האפיקים, בשורה אחת כל אחד

• פק"מ: פיקדון בבנק. נועל את הכסף לתקופה, ומשלם ריבית ידועה מראש. פשוט, בטוח, ולא נזיל.
• קרן כספית: קרן שמחזיקה מכשירים קצרים מאוד ועוקבת אחרי ריבית בנק ישראל. נזילה תוך יום.
• מק"מ: מלווה קצר מועד, כלומר אג"ח קצרה שבנק ישראל מנפיק. נסחרת בבורסה, נזילה.

ובתשואה ברוטו שלושתם היום קרובים מאוד זה לזה, סביב שלושה אחוזים ומשהו. ולכן ההחלטה כבר לא נופלת שם.

וכאן נכנס החלק שאף אחד לא מסביר: המס

שלושת האפיקים ממוסים אחרת לגמרי, וזה ההבדל האמיתי ביניהם.

• פק"מ שקלי: חמישה עשר אחוזים על כל הריבית. גם על החלק שרק כיסה את האינפלציה.
• מק"מ: גם כאן חמישה עשר אחוזים על הרווח הנומינלי.
• קרן כספית: עשרים וחמישה אחוזים, אבל רק על הרווח הריאלי, כלומר על מה שנשאר אחרי ניכוי האינפלציה.

ועכשיו תשים לב למה שקורה כשהאינפלציה משתנה.

כשהאינפלציה גבוהה

נניח אינפלציה של שלושה אחוזים ותשואה של ארבעה. הרווח הריאלי בקרן הכספית הוא אחוז אחד בלבד, והמס נגבה רק ממנו. כלומר בפועל שילמת מס זעום.

בפק"מ, לעומת זאת, שילמת חמישה עשר אחוזים על כל הארבעה אחוזים, כולל על החלק ששמר לך על הערך.

ובסביבה כזאת הקרן הכספית מנצחת בגדול.

וכשהאינפלציה נמוכה

וכאן זה מתהפך חלקית. באינפלציה של אחוז וחצי, כמעט כל התשואה של הקרן הכספית היא רווח ריאלי, ולכן כמעט כולה ממוסה בעשרים וחמישה אחוזים.

היתרון לא נעלם, אבל הוא מצטמצם משמעותית.

אז מה זה אומר בפועל

שלוש מסקנות, ואף אחת מהן לא "תעביר הכל למקום אחר":

1. הנזילות היא עכשיו השיקול הראשון

כשהפער בתשואה נטו הוא עשרות שקלים על עשרת אלפים, כבר לא הגיוני לנעול כסף לחצי שנה בשביל זה.

קרן כספית נזילה תוך יום. פק"מ נעול. וההבדל הזה שווה יותר מההפרש בתשואה, במיוחד לכסף שהוא קרן חירום.

2. דמי הניהול הפכו למשמעותיים יותר

כשהתשואה הייתה גבוהה, עשירית האחוז בדמי ניהול נבלעה בתוכה. כשהתשואה יורדת, אותה עשירית היא נתח גדול בהרבה מהרווח שלך.

וזה הפרמטר היחיד שאתה שולט בו לגמרי.

3. ופק"מ חזר להיות רלוונטי

לא בשביל קרן חירום, אלא בשביל כסף שאתה בטוח שלא תיגע בו בתקופה ידועה. אם ממילא לא תמשוך, הנעילה לא עולה לך כלום, והפער בנטו קטן.

ובבנקים אפשר להתמקח על הריבית בפיקדון, וזה משהו שרוב האנשים אפילו לא מנסים.

ומה שלא השתנה בכלל

ובוא נהיה כנים עם עצמנו לרגע: כל הדיון הזה רלוונטי רק אחרי שהוצאת את הכסף מהעו"ש.

עו"ש נותן אפס. בריבית של שלושה וחצי אחוזים, בריבית של חמישה, ובריבית של אחד. ההפרש בין עו"ש לכל אחד מהאפיקים כאן גדול פי כמה מההפרש ביניהם.

מי שמתלבט בין קרן כספית לפק"מ כבר עשה את החלק החשוב. מי שעדיין עם הכל בעו"ש, מתלבט בשאלה הלא נכונה.

אז מה עושים עם זה

הריבית ירדה, האינפלציה ירדה, וסדר העדיפויות בין האפיקים הסולידיים זז קצת. זה לא אירוע דרמטי, וזה כן סיבה טובה לפתוח את החשבון ולהסתכל.

תבדוק כמה יש לך בעו"ש, מה דמי הניהול בקרן הכספית שלך, ואם יש לך פק"מ שנעול בלי סיבה. עשרים דקות, ואתה מסודר לשנה הקרובה.