ההכפלה של 58 ₪: מאיפה הכסף באמת יוצא

שני סכומים, שני מקורות

הבלבול נובע מזה שמדובר באותו סכום פעמיים, אבל הוא מגיע משני מקומות שונים לגמרי.

58 ₪ הראשונים: המדינה. ביטוח לאומי מפקיד אותם לחיסכון של הילד, והם מחוץ לקצבת הילדים. הקצבה מגיעה אליך כרגיל, במלואה, וה-58 ₪ הם תוספת עליה.

58 ₪ השניים: אתה. אבל לא מחשבון הבנק. אם ביקשת להכפיל, ביטוח לאומי מנכה 58 ₪ מקצבת הילדים שהוא משלם לך עבור אותו ילד, ומעביר אותם לחיסכון במקום לחשבון שלך.

ולמה זה משנה

מבחינה חשבונאית, אין הבדל. אותו כיס, אותו סכום, אותו מאזן חודשי. אם היית מעביר 58 ₪ בהוראת קבע, התוצאה הייתה זהה.

אבל אתה לא מכונת חישוב.

הוראת קבע חדשה היא החלטה שאתה מקבל מחדש כל חודש, גם אם לא במודע. אתה רואה אותה בדף החשבון. אתה מרגיש אותה כשהחודש צפוף. וכשהחודש ממש צפוף, היא הדבר הראשון שאתה מבטל.

ניכוי מהקצבה עובד אחרת. אתה לא רואה הוצאה. אתה רואה זכות קטנה יותר. וזה משנה הכול, כי הכסף שאתה לא רואה נכנס הוא הכסף שהכי קל לחסוך.

זה בדיוק העיקרון שעומד מאחורי כל חיסכון אוטומטי שעובד: הפרשה לפנסיה, קרן השתלמות, חיסכון שיורד ביום המשכורת. לא כי יש בהם קסם, אלא כי הם עוקפים את הרגע שבו אתה צריך להחליט.

מתי אפשר להתחיל

בכל גיל. זו נקודה שהרבה הורים לא יודעים.

לא הכפלת מהלידה? אפשר להתחיל בגיל 3. אפשר להתחיל בגיל 11. אפשר להתחיל בגיל 16, שנתיים לפני שהתוכנית נסגרת.

וזה קורה יותר ממה שנדמה: נער בן 16 שומע על התוכנית, שואל את ההורה, ומגלה שאף פעם לא הופעלה הכפלה. אפשר להפעיל אותה באותו יום.

וכמובן שאפשר גם לעצור. אם נהיה צפוף, נכנסים לאתר ביטוח לאומי ומבטלים. יש משפחות שבשבילן 58 ₪ בחודש הם לא הערת שוליים, וזה בסדר גמור. השליטה בידיים שלך, לשני הכיוונים, בכל רגע.

אז כדאי להכפיל?

אני לא נותן כאן המלצה, כי זה תלוי בתזרים שלך ולא בטבלה.

מה שאני כן יכול להגיד: 58 ₪ בחודש שרצים שמונה עשרה שנה זה קצת יותר מ-12,500 ₪ בהפקדות. במסלול שצומח לאורך זמן, זה יכול להיות משמעותית יותר.

וההחלטה הזאת לא נעולה. אתה יכול להתחיל, לעצור, ולחזור. מה שכן נעול זה הזמן שעבר. חודש שלא הכפלת בו הוא חודש שלא חוזר.

שורה תחתונה

ההכפלה היא לא הוצאה חדשה. היא הפניה של כסף שכבר מגיע לך, ממקום אחד למקום אחר.

אין פה בקשה שתחסוך יותר. יש פה בקשה שתחליט לאן הכסף הולך.