אג"ח — מה זה

כשאתה קונה מניה, אתה קונה חתיכת בעלות בחברה. כשאתה קונה אג"ח, אתה עושה משהו אחר לגמרי — אתה מלווה כסף. המדינה או החברה צריכות מימון, אז הן "מנפיקות" איגרת חוב ומבקשות כסף מהציבור. אתה נותן להן כסף היום, והן מתחייבות בכתב להחזיר לך אותו במועד שנקבע מראש — בתוספת ריבית בדרך.

האיגרת היא בעצם תעודת התחייבות: כתוב עליה כמה ריבית תקבל, מתי בדיוק תקבל אותה, מתי מחזירים לך את סכום ההלוואה המקורי (ה"קרן"), והאם הסכומים צמודים למדד או לא. בניגוד למניה — שבה אין לחברה שום חובה לשלם לך כלום — באג"ח יש התחייבות חוזית.

השאלה הראשונה בכל אג"ח היא למי הלווית. יש שני עולמות:

הכלל פשוט: ככל שהלווה פחות בטוח, הוא צריך לפתות אותך בריבית גבוהה יותר. אג"ח של חברה יציבה עם דירוג גבוה תשלם ריבית קרובה לממשלתית; אג"ח של חברה מסוכנת תציע ריבית גבוהה בהרבה — וזה בדיוק האות שהשוק נותן לך על הסיכון.

הקופון הוא פשוט הריבית התקופתית שהאג"ח משלמת לך. השם "קופון" הוא היסטורי — פעם באמת היו גוזרים פיסת נייר ומגישים אותה לקבלת התשלום. היום זה אוטומטי, אבל המונח נשאר.

הקופון נקבע מראש בעת ההנפקה — למשל "4% לשנה" — ובדרך כלל משולם פעם בחצי שנה או פעם בשנה. הוא מחושב על הערך הנקוב של האיגרת (הסכום הרשמי שעליו מבוססת ההלוואה).

זה הרעיון הכי חשוב באג"ח, ולכן שווה לאט: כשהריבית במשק עולה — מחיר האג"ח הקיימות יורד. כשהריבית יורדת — מחירן עולה. זה נשמע הפוך מהאינטואיציה, אז בוא נראה למה.

הכיוון השני זהה: אם הריבית במשק יורדת, האג"ח הישנה שלך — עם הקופון הגבוה יחסית — נעשית מבוקשת, ומחירה עולה. זו הסיבה שמחזיקי אג"ח מרוויחים בתקופות של ירידת ריבית, ונפגעים בתקופות של עליית ריבית. עד כמה הם מושפעים — תלוי במונח הבא: מח"מ.

מח"מ (משך חיים ממוצע, ובשפה המקצועית "משך מקולי") מודד כמה זמן בממוצע ייקח עד שתקבל בחזרה את הכסף שלך — גם הריבית וגם הקרן. זה ממוצע משוקלל של כל מועדי התשלום: ככל שאתה מקבל יותר כסף מוקדם, המח"מ קצר יותר.

למה זה משנה? כי המח"מ הוא בדיוק מד הרגישות לריבית:

כלל אצבע: אם אתה חושש מעליית ריבית, מח"מ קצר מגן עליך יותר. אם אתה מאמין שהריבית תרד ורוצה ליהנות מזה — מח"מ ארוך נותן יותר "דלק". זו אחת ההחלטות המרכזיות בבחירת אג"ח.

איך יודעים כמה מסוכן לתת הלוואה לחברה מסוימת? בשביל זה קיים דירוג אשראי — הערכה מקצועית של הסיכון שהמנפיק לא יוכל להחזיר את החוב. בישראל שתי חברות עיקריות עושות את זה: מעלות ומידרוג.

הדירוג מסומן באותיות. ככל שיש יותר אותיות גבוהות, הסיכון נמוך יותר:

שתי הערות חשובות: ראשית, דירוג זה הערכה, לא הבטחה — וגם הוא יכול להשתנות עם הזמן. שנית, יש קשר ישיר בין דירוג לריבית: ככל שהדירוג נמוך יותר, החברה צריכה להציע ריבית גבוהה יותר כדי שמישהו בכלל ילווה לה. ריבית גבוהה במיוחד היא תמיד אות אזהרה, לא רק הזדמנות.

ההבדל המהותי הוא מי עומד ראשון בתור. נניח שחברה נקלעת לקשיים ומתפרקת — מי מקבל את הכסף שנשאר?

לכן, באופן כללי, אג"ח — בעיקר ממשלתי או בדירוג גבוה — נחשב פחות מסוכן ממניה: פחות תנודתי, וסיכוי נמוך יותר להפסד מוחלט. אבל זה לא "חסר סיכון": מחירי אג"ח כן יורדים (בעיקר כשהריבית עולה), ואג"ח של חברה חלשה בדירוג נמוך יכולה להתנהג כמעט כמו מניה — כולל אפשרות שהחברה לא תפרע את החוב.

אם המניות הן מנוע הצמיחה של התיק, האג"ח הוא בדרך כלל הרכיב המייצב. הוא ממלא כמה תפקידים:

היחס בין מניות לאג"ח בתיק — כמה מכל אחד — תלוי במטרות שלך, בטווח הזמן ובכמה תנודות אתה מסוגל לספוג בלי לאבד שינה. זו החלטה אישית לחלוטין, לא נוסחה אחת לכולם.

כל אג"ח היא או "שקלית" או "צמודה" — וההבדל הוא איך היא מתמודדת עם אינפלציה (עליית המחירים):

בפועל: אג"ח שקלי מתאים יותר למי שרוצה ודאות נומינלית ופחות מודאג מאינפלציה; אג"ח צמוד מתאים יותר למי שרוצה הגנה על ערך הכסף מול עליית מחירים. הריבית הנקובה בצמוד נוטה להיות נמוכה יותר — כי חלק מה"תשואה" מגיע מההצמדה עצמה.

על הרווח מאג"ח משלמים מס רווחי הון — אבל יש הבחנה חשובה בין שני סוגי האג"ח, וכדאי להכיר אותה:

שתי נקודות לזכור: המס משולם רק כשיש אירוע מס — מכירה, פדיון או קבלת ריבית — ולא על "רווח על הנייר" כל עוד אתה מחזיק. והשיעורים האלה כלליים; המצב המדויק תלוי בנתונים שלך, ולכן שווה בדיקה פרטנית.

למשקיע פרטי יש שתי דרכים עיקריות, וכל אחת מתאימה לסוג אחר של אדם:

בשתי הדרכים יש עמלות ומדיניות שמשתנות בין הגופים — שווה להשוות לפני שמתחילים. ובכל מקרה: כדאי להבין מה אתה קונה לפני שאתה לוחץ "קנה".

איגרת חוב (אג"ח)

הלוואה שאתה נותן למדינה או לחברה, בתמורה להחזר הקרן בתוספת ריבית במועדים שנקבעו מראש.

קופון

הריבית התקופתית שהאיגרת משלמת. נקבע מראש בהנפקה, ובדרך כלל משולם פעם בחצי שנה או בשנה.

מח"מ

משך חיים ממוצע — ממוצע משוקלל של מועדי התשלום. ככל שהוא ארוך יותר, האיגרת רגישה יותר לשינויי ריבית.

דירוג אשראי

הערכת סיכון (במעלות / מידרוג) ליכולת המנפיק להחזיר את החוב. AAA = איכות גבוהה, BB ומטה = סיכון גבוה.

קונצרני

אג"ח שמנפיקה חברה עסקית (להבדיל מממשלתי). בדרך כלל משלם ריבית גבוהה יותר תמורת סיכון גבוה יותר.

תשואה לפדיון

התשואה השנתית בפועל אם תחזיק את האיגרת עד הפדיון — מביאה בחשבון את המחיר ששילמת והזמן שנותר.

צמוד מדד

אג"ח שהקרן והריבית בה מתעדכנים לפי מדד המחירים לצרכן, ושומרים בקירוב על כוח הקנייה.