בכל פעם שאני שואל מישהו "מה זו אגרת חוב?" אני מקבל גרסה כלשהי של "השקעה סולידית". זה בערך כמו לתאר מכונית כ"דבר שלא נופל" — נכון בערך, אבל מפספס את כל הניואנסים.

הגדרה בעברית פשוטה

כשמדינה או חברה צריכות כסף, יש להם שתי אפשרויות: למכור חלק מעצמן (מניות) או ללוות. אגרת חוב היא הלוואה. אתה נותן ₪1,000. הלווה מבטיח להחזיר את ה-₪1,000 בעוד X שנים, ובינתיים לשלם לך ריבית כל חצי שנה.

זה הכל. הסולידיות לא נובעת מאיזו תכונה קסומה — היא נובעת מכך שאם הלווה לא פושט רגל, אתה תקבל את הכסף בחזרה. החיסרון: גם אם הלווה מצליח אדיר, אתה מקבל בדיוק מה שכתוב בחוזה. לא יותר.

3 סוגי אג"ח — מה ההבדל

1. אג"ח ממשלתית (ישראל)

הלוואה לממשלת ישראל. הסיכון הנמוך ביותר בשוק הישראלי — מדינות מערביות לא פושטות רגל בקלות. תשואה כיום (מאי 2026): ~3.5%-4.2% לפי משך. הריבית "חסרת הסיכון".

2. אג"ח קונצרני

הלוואה לחברה (בנקים, נדל"ן, תעשייה). תשואה גבוהה יותר — 4.5%-7.5%. הסיכון: אם החברה נופלת, אתה עומד בתור עם שאר הנושים. בעדיפות גבוהה יותר ממניות, אבל לא מובטח.

3. אג"ח חוץ-ישראלי

אג"ח אמריקאי / אירופי. גישה דרך ETFs (TLT, BND). חשיפה נוספת — מטבעית. חשוב להבין: אג"ח ארוך אמריקאי ירד 30% ב-2022 כשהריבית קפצה. "סולידי"?

הסיכון שאף אחד לא מסביר — מח"מ

מח"מ = משך חיים ממוצע. אג"ח של שנה נופל מעט כשהריבית עולה. אג"ח של 20 שנה נופל הרבה.

הנוסחה הגסה: שינוי באחוז המחיר ≈ −מח"מ × שינוי בריבית. אם הריבית עולה ב-1% ויש לך אג"ח של מח"מ 10 — האג"ח שלך ירד ב-10%.

זה הסיבה שב-2022, כשהפד העלה את הריבית ב-4%, ה-TLT (אג"ח ארוך אמריקאי) ירד 30%. "סולידי" = יחסי לאיזה תרחיש.

מתי אג"ח כן הגיוני

מתי אג"ח פחות הגיוני

בני 30 שמחזיקים 40% אג"ח כי ככה "בטוח" — מאבדים תשואה. ב-30 שנה הקרובות, מנייתי גלובלי יעשה תשואה ראלית של ~6-7% לעומת אג"ח שיעשה ~1-2%. ההפרש לאורך הקריירה שלך: מיליון שקלים+.

💡 כלל אצבע גס

אחוז האג"ח בתיק ≈ הגיל פחות 30. בן 30 — 0% אג"ח. בן 50 — 20%. בן 65 — 35%. אבל זה גס; ההחלטה האמיתית תלויה בהכנסה, יציבות, ויעדים.

השורה התחתונה

אגרת חוב היא כלי — לא הקדש. היא טובה לשמירה על ערך לטווח קצר ולאיזון תיק. היא רעה כתחליף למניות לטווח ארוך. וההגדרה "סולידי" שמדביקים לה היא רושם, לא תכונה. שווה להבין את הכלי לפני שמכניסים אותו לתיק.