איפה שוכב הכסף של הישראלים, ומה זה מלמד עליך

₪7.2 טריליון. זה מספר שקשה בכלל לתפוס.

אז לשם השוואה: התוצר הישראלי השנתי ב-2025 עמד על בערך ₪2 טריליון. כלומר הציבור הישראלי מחזיק נכסים בשווי שלוש שנות תוצר וחצי.

₪7.2T סך נכסי הציבור הישראלי, סוף 2025 (בנק ישראל)

איפה כל הכסף הזה יושב

בנק ישראל מפלח את הנכסים לקטגוריות. זה הפילוח הגס:

קטגוריה	אחוז משוער	סכום
פנסיה, קופות גמל וביטוחי חיים	כ-30%	כ-₪2.16 טריליון
פיקדונות בנקאיים ועו"ש	כ-25%	כ-₪1.80 טריליון
מניות ואג"ח, ישירות ודרך קרנות	כ-20%	כ-₪1.44 טריליון
נדל"ן להשקעה	כ-15%	כ-₪1.08 טריליון
אחר: זהב, מט"ח, קריפטו, נכסים זרים	כ-10%	כ-₪0.72 טריליון

והסיפור האמיתי הוא העו"ש

בערך ₪1.8 טריליון יושבים בעו"ש ובפיקדונות קצרים. כסף נזיל, זמין, "בטוח". וגם בורח כל יום מול האינפלציה.

האינפלציה ירדה מאז ל-1.5%, אבל הריבית הממוצעת בעו"ש עדיין נעה סביב 0.5% עד 1%, ופק"מ ממוצע נותן היום כ-3%.

כלומר חלק נכבד מהכסף הזה מפסיד כוח קנייה בכל שנה שעוברת.

חישוב מהיר: אם 30% מה-1.8 טריליון יושבים בעו"ש, זה ₪540 מיליארד. באובדן של 3% בשנה, מדובר ב-₪16 מיליארד שמתאדים בלי שאף אחד רואה. סדר גודל של תקציב משרד ממשלתי שלם. כל שנה.

מה הביא לעלייה של ₪963 מיליארד

ופה יש נתון מעניין בדוח: רוב הגידול לא הגיע מהפקדות חדשות, אלא מעליית ערך.

• עליית ערך מניות גלובליות: כ-₪380 מיליארד
• עליית ערך אג"ח, כשהריבית ירדה: כ-₪150 מיליארד
• עליית ערך נדל"ן: כ-₪38 מיליארד
• הפקדות חדשות לפנסיה ולהשקעות: כ-₪395 מיליארד

והמשמעות פשוטה: מי שלא היה בשוק ההון, לא נהנה מהגידול. מי שהשאיר את הכסף בעו"ש או בפק"מ נעול, נשאר מאחור ביחס לכל מי שהיה במנייתי.

אז איפה אתה במפה הזאת

המספר הלאומי לא באמת מעניין. מה שמעניין זה איך התיק שלך נראה ביחס לתיק של הציבור.

ככה נראה התיק הממוצע

• 30% פנסיה, וזה אוטומטי כי זו חובה
• 25% פיקדונות ועו"ש, וזה הרבה יותר מדי
• 20% השקעות בשוק ההון, וזה הרבה פחות מדי
• 15% נדל"ן להשקעה, וזה לא מתאים לכולם

וככה הוא צריך להיראות בגיל 30

• 30% פנסיה
• 10% עו"ש וקרן חירום, ולא יותר מזה
• 50% השקעות בשוק ההון: תעודת סל גלובלית, מסלול מנייתי
• 10% גמישות: קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה

ההפרש בין שני התיקים הוא בדיוק אותו דבר: יותר חשיפה למניות, פחות מזומן שעומד. והסיבה היא אופק הזמן. כשיש לך 35 שנה קדימה, אתה יכול לספוג תנודתיות בתמורה לתשואה גבוהה יותר.

הציבור הישראלי, כקבוצה, שמרן הרבה יותר ממה שכדאי לו. ₪1.8 טריליון בעו"ש זה לא "בטוח", זה יקר. הוא בטוח מבחינה נומינלית, ומפסיד בשקט מבחינה ריאלית.

אז מה עושים עם זה

₪7.2 טריליון בידי הציבור, ומספר ענק שמסתיר אמת פשוטה: רוב הנכסים האלה פסיביים לגמרי. אף אחד לא מנהל אותם.

הציבור מפקיד לפנסיה כי זו חובה, משאיר בעו"ש כי ככה תמיד היה, ולא חושב הרבה מעבר.

ואם אתה רוצה להיות בצד הנכון של המשוואה, הצעד הראשון הוא להבין את התיק שלך. לא את התיק הלאומי.