האינפלציה ירדה מתחת ליעד: למה זה לא רק חדשות טובות

המספר עצמו

מדד המחירים לצרכן פורסם באמצע אוגוסט, והוא עלה בחודש האחרון בשלוש עשיריות האחוז. במבט שנתי, קצב האינפלציה עומד על אחוז וחצי.

ומה זה אומר בפועל? בנק ישראל מגדיר לעצמו יעד אינפלציה של אחוז עד שלושה אחוזים, כלומר מרכז היעד הוא שני אחוזים. אנחנו נמצאים מתחת לזה.

וזו הרמה הנמוכה שראינו מאז 2021. אחרי שנים שבהן דיברנו על התייקרויות, המחירים פשוט נרגעו.

מה בדיוק התייקר ומה הוזל

המדד הוא ממוצע, וכמו כל ממוצע הוא מסתיר את הפרטים. בפילוח של החודש האחרון:

• עלו: התחבורה, שהובילה עם עלייה של אחוז ושבע עשיריות בערך, התרבות והבידור, והדיור.
• ירדו: ההלבשה וההנעלה ירדו חזק, וגם הירקות והפירות הטריים והריהוט לבית.

ולכן, אם אתה מרגיש שהמדד לא מתאר את החיים שלך, אתה כנראה צודק. סל המוצרים שלך הוא לא הסל של הלמ"ס. משפחה שנוסעת הרבה מרגישה את התחבורה. מי שקונה בגדים לילדים מרגיש דווקא הוזלה.

ואיפה זה נוגע לכסף שלך

1. משכנתא צמודה למדד

וזו כנראה ההשפעה הכי גדולה, והכי פחות מדוברת.

במסלול צמוד מדד, הקרן שאתה חייב גדלה עם המדד. כשהאינפלציה הייתה גבוהה, הקרן שלך תפחה בשקט גם כשהמשכת לשלם כל חודש.

עכשיו, כשהאינפלציה אחוז וחצי, ההצמדה הזאת כמעט לא זזה. מי שיש לו מסלול צמוד נהנה מזה ישירות.

וזה גם משנה את המשוואה כשבוחרים תמהיל. מסלול צמוד מדד נראה אטרקטיבי יותר בסביבת אינפלציה נמוכה, בדיוק כמו שהוא נראה מסוכן בסביבת אינפלציה גבוהה. הרחבתי על מסלולי המשכנתא בכתבה נפרדת.

2. החיסכון הסולידי שלך

ופה יש נקודה שכמעט אף אחד לא מסביר.

קרן כספית ממוסה בעשרים וחמישה אחוזים על הרווח הריאלי, כלומר אחרי ניכוי האינפלציה. פק"מ שקלי ממוסה בחמישה עשר אחוזים על כל הריבית.

כשהאינפלציה הייתה גבוהה, זה היה יתרון ענק לקרן הכספית: חלק גדול מהרווח שלה בכלל לא מוסה. וכשהאינפלציה יורדת, היתרון הזה מצטמצם.

הקרן הכספית עדיין מנצחת ברוב המקרים, בעיקר בגלל הנזילות. אבל הפער נסגר, וזה שווה בדיקה. פירקתי את החישוב המלא בכתבה נפרדת.

3. הריבית במשק

אינפלציה נמוכה היא בדיוק הסיבה שבנק ישראל הרשה לעצמו להוריד את הריבית שלוש פעמים מתחילת השנה.

זה עובד ככה: תפקידו של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות המחירים. כשהמחירים בורחים למעלה הוא מעלה ריבית כדי לקרר את המשק. וכשהם נרגעים, הוא יכול להוריד.

אז אם אתה תוהה למה ההחזר במסלול הפריים שלך ירד השנה, התשובה מתחילה בדיוק כאן.

אז למה זה לא רק חדשות טובות

ובוא נהיה כנים עם עצמנו לרגע, כי זה החלק שמדלגים עליו בכותרות.

אינפלציה נמוכה מדי היא לא בהכרח סימן לכלכלה חזקה. לפעמים היא סימן לביקושים חלשים, כלומר שאנשים קונים פחות. ובנק ישראל לא במקרה מגדיר יעד של אחוז עד שלושה, ולא יעד של אפס.

ויש עוד נקודה: חלק ניכר מההתמתנות הנוכחית מגיע מהשקל החזק, שמוזיל לנו את היבוא. וזה גורם שיכול להתהפך. אם השקל ייחלש, האינפלציה יכולה לחזור מהר יחסית.

כלומר אל תבנה תוכנית של עשרים שנה על מספר של חודש.

שלושה דברים לבדוק החודש

1. מה תמהיל המשכנתא שלך. אם יש לך מסלול צמוד מדד, כדאי לראות כמה ההצמדה באמת הוסיפה לקרן בשנה האחרונה. סביר שפחות ממה שחששת.
2. איפה יושב הכסף הסולידי. קרן כספית, פק"מ או עו"ש. בסביבה הנוכחית ההבדל ביניהם השתנה, ושווה לעשות את החשבון מחדש.
3. מה ההנחה שלך לטווח ארוך. בתכנון פנסיוני אני עובד עם הנחת אינפלציה שמרנית, בערך שניים עד שניים וחצי אחוזים. לא עם אחוז וחצי, ולא עם ארבעה. מספר של חודש הוא לא הנחת עבודה של עשור.

ומה שחשוב לקחת מפה

ירידה באינפלציה היא בשורה טובה. היא מוזילה לך את החיים, היא מקטינה את ההצמדה על החוב, והיא מה שאפשר את הורדות הריבית.

אבל היא גם משנה את הכללים של איפה כדאי להחזיק כסף. ומי שממשיך לעבוד לפי הכללים של סביבת האינפלציה הקודמת פשוט משאיר כסף על השולחן.