עד 21: מי בכלל יכול לעשות משהו
לפני שנדבר על מה שקורה אחרי, כדאי להבין את מה שהיה לפני. כי זו נקודה שמבלבלת הורים גרושים, הורים חורגים, וכל מי שיש לו יותר ממבוגר אחד בבית.
יש הורה אחד מורשה, ורק הוא יכול לפעול.
מי זה? ההורה שמקבל את קצבת הילדים וצירף את הילד לתוכנית. ביטוח לאומי משדר את זהותו לחברה המנהלת, והמערכת שלה מזהה רק אותו.
מה רק ההורה המורשה יכול לעשות
- לבחור או להחליף מסלול השקעה.
- להחליף קופת גמל.
- להפעיל או לבטל את ההכפלה של 58 ₪.
- לחתום על משיכה בגיל 18 עד 21.
- לעדכן פרטים אישיים וכתובת.
ההורה השני, גם אם הוא שותף מלא בגידול הילד, לא יכול לבצע את הפעולות האלה מול המערכת.
ואז מגיע גיל 21
וכל זה נגמר. הילד, שהוא כבר לא ילד, מקבל שליטה מלאה:
- הוא מושך מתי שהוא רוצה, בלי חתימה של אף אחד.
- הוא מנייד בין קופות ובין מסלולים לבד.
- הוא מנהל את הקופה כמו כל חוסך בוגר.
ומהרגע הזה דמי הניהול עוברים אליו. ביטוח לאומי מפסיק לשלם, והם נגבים מהחיסכון.
אבל, וזו הנקודה שהכי משנה: הם נשארים 0.23% לשנה. הם לא קופצים לרמת השוק. הקופה ממשיכה להתנהל כקופת גמל להשקעה בעלות שהיא שלישית עד רבעית מהמחיר הרגיל, בלי הגבלת זמן.
המס: בכל גיל, אותו דבר
וכאן יש הרבה בלבול, אז בוא נהיה מדויקים.
25% מס רווחי הון ריאלי. "ריאלי" אומר שהמס מחושב על הרווח אחרי ניכוי האינפלציה, לא על הרווח הנומינלי. זה לטובתך.
ומה שחשוב: זה לא משתנה לפי גיל המשיכה.
- משכת בגיל 21? 25% ריאלי.
- משכת בגיל 30? 25% ריאלי.
- משכת בגיל 45? 25% ריאלי.
אין הנחת ותק. אין קנס על משיכה מוקדמת. המס הוא לא שיקול בתזמון המשיכה. מה שכן שיקול זה כמה זמן הכסף ממשיך לעבוד עד שתיגע בו.
המסלול היחיד לפטור
יש דרך אחת לא לשלם את ה-25%, והיא לא למשוך את הכסף בכלל.
קופת גמל להשקעה מאפשרת, בגיל פרישה, להמיר את הצבירה לקצבה חודשית במקום למשוך אותה כסכום חד פעמי. במסלול הזה חלים כללי הפטור על קצבה, וזה עולם מיסוי אחר לגמרי.
כלומר: קופה שנפתחה כשהיית תינוק, שמתנהלת ב-0.23%, יכולה בתיאוריה להפוך לקצבה חודשית בגיל פרישה. לא לכל אחד זה מתאים, וזו החלטה שדורשת בדיקה אישית ולא כלל אצבע.
"אני רוצה להמשיך לחסוך שם"
שאלה שעולה הרבה: הצעיר אהב את הרעיון, התחיל לעבוד, ורוצה להפקיד לאותה קופה.
אי אפשר.
הקופה סגורה להפקדות מעבר למה שנקבע בחוק: 58 ₪ מהמדינה, ועוד 58 ₪ אופציונליים מקצבת הילדים עד גיל 18. וזהו. לא ההורה, לא הילד, לא בגיל 21.
מה שכן אפשר: לפתוח קופת גמל להשקעה חדשה. זה תהליך דיגיטלי קצר, ואפשר להפקיד בו עד תקרה שנתית שקבועה בחוק.
ואז יש שתי קופות: הישנה, הזולה, שממשיכה לרוץ. והחדשה, שאליה מפקידים. אין שום סיבה לסגור את הראשונה כדי לפתוח את השנייה.
הלוואה על חשבון הקופה
שאלה שעולה כשהצבירה מתחילה להיות משמעותית: אפשר לקחת הלוואה כנגד הקופה?
אין איסור עקרוני. מגיל 21 זו קופת גמל להשקעה לכל דבר ועניין, ורוב הגופים מציעים הלוואות כנגד קופות.
אבל, ולזה שווה לשים לב: לכל גוף יש תנאי סף משלו. סכום מינימלי, ותק, יחס הלוואה לצבירה. ובסכומים הקטנים שמאפיינים את התוכנית בגיל 21, לרוב לא נעמדים בתנאים בכלל.
אז התשובה היא: תלוי בגוף, תלוי בסכום, וצריך לבדוק פרטנית מול מי שמנהל את הקופה שלך.
ומה עם "לפדות ולהשקיע לבד"
שאלה שנשאלת המון, ואני לא אענה עליה במקומך, כי זו החלטת השקעה אישית.
מה שאני כן יכול לעשות זה לתת לך את השאלות שצריך לשאול לפני שמחליטים:
- עלות: מה תשלם בפועל בחלופה, מול 0.23% שאתה משלם היום?
- מס: המשיכה עצמה היא אירוע מס. אתה משלם 25% היום כדי להתחיל מחדש.
- טווח: מתי אתה באמת צריך את הכסף?
- משמעת: כסף שנגיש מתנהג אחרת מכסף שיושב בקופה.
ורק אז לענות. בסכומים שמדובר בהם, לרוב, הפער בעלויות לבדו הופך את זה לשאלה פחות מעניינת ממה שהיא נשמעת.
שורה תחתונה
בגיל 21 הצעיר מקבל שליטה מלאה על נכס פיננסי שנבנה בשבילו במשך עשרים שנה, בתנאים שהוא לא יוכל לשחזר.
הפעולה הכי חכמה שהוא יכול לעשות איתו היא, לרוב, לא לעשות איתו כלום.
