רק שלוש קרנות היכו את המדד. זה לא מקרה, וזה לא ישראלי

מה בדיוק נבדק

כלכליסט לקח את כל קרנות הנאמנות הישראליות שמתמחות במניות בארצות הברית, ובדק מה הן עשו בשלוש השנים האחרונות מול המדד שהן מנסות להכות.

והנה הנתון הראשון שצריך להבין, כי בלעדיו כל השאר מטעה:

• S&P 500 עלה בשלוש שנים ב-72.15%, במונחי דולר
• אבל בשקלים הוא עלה רק ב-35.5%

ההפרש הענק הזה הוא לא טעות. זה השקל. הוא התחזק מול הדולר בצורה חריגה, וכל מי שהחזיק נכס דולרי בלי גידור ראה חצי מהתשואה הדולרית שלו נעלמת בתרגום.

ומי כן היכה את המדד

מתוך כל הקטגוריה, שלוש קרנות בלבד עברו את הרף השקלי:

• קוואן מניות גלובל US, 72.1%. מנהלת כ-20 מיליון שקל.
• אלטשולר שחם S&P 500, 48.3%. מנהלת כ-615 מיליון.
• איילון מניות ארה״ב, 47.4%. מנהלת כ-48 מיליון.

הממוצע של כל הקטגוריה, לעומת זאת, עמד על 31.1%. כלומר הקרן הממוצעת פיגרה אחרי המדד גם במונחים שקליים.

ושים לב לדבר אחד בטבלה הזאת: הקרן שהכי הצליחה היא גם הקטנה ביותר. זה לא מקרי, ואני אחזור לזה בסוף.

עכשיו בוא נצא מישראל לרגע

כי השאלה המעניינת היא לא אם זה קרה כאן. השאלה היא אם זה דפוס.

יש דוח שעוקב אחרי זה כבר 25 שנה, והוא נקרא SPIVA. מפרסמים אותו ב-S&P Dow Jones Indices, כלומר בדיוק הגוף שמייצר את המדדים. הוא בודק כמה קרנות אקטיביות פיגרו אחרי המדד המתאים להן.

הנתונים לסוף 2025, לקרנות המניות הגדולות בארצות הברית מול S&P 500:

טווח	אחוז הקרנות שפיגרו אחרי המדד
שנה אחת	78.78%
שלוש שנים	66.84%
חמש שנים	88.96%
עשר שנים	85.59%
חמש עשרה שנה	89.93%
עשרים שנה	92.89%

תסתכל על השורה האחרונה. על פני עשרים שנה, כמעט 93% מהקרנות פיגרו. כלומר מי שבחר קרן אקטיבית ב-2005 היה צריך לפגוע באחת מכל ארבע עשרה בערך.

והנתון שהכי מעטים מכירים

יש כאן משהו שמחמיר את התמונה, והוא נקרא הטיית שורדים.

כשמסתכלים על "הקרנות שקיימות היום", מסתכלים רק על אלה ששרדו. הקרנות שהתפרקו או מוזגו לאורך הדרך פשוט נעלמות מהטבלה.

SPIVA מתקן את זה, ולכן הוא גם מפרסם את נתוני ההישרדות. ומהם עולה שמתוך קרנות המניות הגדולות שהיו קיימות לפני עשרים שנה, רק 34.61% עדיין קיימות.

כלומר שני שלישים מהקרנות פשוט נעלמו. ואת אלה שנעלמו אף אחד לא בודק.

אז המנהלים גרועים?

לא. וזאת המסקנה הכי מפתה והכי שגויה.

המנהלים האלה חכמים, משכילים ועובדים קשה. הבעיה היא לא הכישרון שלהם, היא החשבון.

1. כולם ביחד הם השוק. אם תיקח את כל המשקיעים המקצועיים ותחבר אותם, קיבלת בערך את המדד. לפני עלויות.
2. ואז מורידים עלויות. קרן מניות אקטיבית בישראל גובה בערך 1.6% דמי ניהול. קרן מחקה על מדד מרכזי גובה בין אפס ל-0.3%.
3. ההפרש הזה מצטבר. לא פעם אחת, אלא כל שנה, על כל הסכום.

ולכן זה לא ויכוח על יכולת. זה חיסור.

וכן, יש כאלה שכן מצליחים

אני לא רוצה למכור לך תמונה פשוטה מדי, כי היא לא נכונה.

קוואן עשתה 72.1%, וזה מרשים. אבל שים לב שהיא מנהלת 20 מיליון שקל, ואילו הקרן השנייה ברשימה מנהלת 615 מיליון. קרן קטנה יכולה לזוז מהר ולהחזיק פוזיציות מרוכזות, וזה בדיוק מה שקשה לעשות כשאתה גדול.

והבעיה האמיתית היא אחרת: לזהות את הקרן הזאת מראש, ולא בדיעבד. כי בדיעבד תמיד יש מישהו שניצח.

ומה שבאמת הייתי רוצה שתיקח

שלוש שאלות שכדאי לשאול על כל כסף שיושב בקרן מנוהלת:

1. כמה אני משלם, בשקלים, בשנה? לא באחוזים. בשקלים. אחוז וחצי על 300 אלף זה 4,500 שקל בשנה.
2. מול מה משווים אותי? אם הקרן מנצחת את "הממוצע בקטגוריה" אבל מפגרת אחרי המדד, זה לא ניצחון.
3. ובאיזה מטבע אני מודד? כי בשנתיים האחרונות זאת הייתה השאלה הכי משמעותית מכולן בישראל.

ואם יש לך כסף שיושב איפשהו ואתה לא בטוח אם הוא שם מהחלטה או מהרגל, שלח לי הודעה ונעשה סדר במספרים שלך.