איך זה התחיל

ב-19 בדצמבר 2007 וורן באפט פרסם הצעה פומבית. הניסוח שלו היה מדויק ולא השאיר מקום לפרשנות:

"על פני תקופה של עשר שנים, שמתחילה ב-1 בינואר 2008 ומסתיימת ב-31 בדצמבר 2017, S&P 500 יניב תשואה טובה יותר מתיק של קרנות-של-קרנות גידור, כשהביצועים נמדדים נטו, אחרי דמי ניהול, עלויות והוצאות."

הדגש על "נטו" הוא לא פרט טכני. הוא כל הטיעון.

איש אחד הרים את הכפפה: טד סיידס, שותף מנהל בפרוטז׳ה פרטנרס. הוא בחר חמישה תיקי קרנות-של-קרנות, שכל אחד מהם מפזר כסף על עשרות קרנות גידור. ביחד הם החזיקו חשיפה למעל מאה קרנות.

כל צד הפקיד 318,250 דולר באג״ח ממשלתי, כך שביום ההכרעה יהיה שם מיליון. הצד המנצח יתרום את הכסף לעמותה שיבחר.

התוצאה

אחרי עשר שנים, התשואה המצטברת:

מיתשואה מצטברתלשנה
קרן מדד S&P 500125.8%8.5%
תיק קרנות גידור ג׳87.7%6.5%
תיק קרנות גידור ב׳42.3%3.6%
תיק קרנות גידור ה׳27.0%2.4%
תיק קרנות גידור א׳21.7%2.0%
תיק קרנות גידור ד׳2.8%0.3%

אחד מהחמישה, תיק ד׳, אפילו לא שרד עד הסוף. הוא פורק ב-2017.

והפרט שהכי מעניין בטבלה

ב-2008, שנת המשבר, המדד ירד ב-37%. וכל חמשת תיקי קרנות הגידור הפסידו פחות ממנו. הם ירדו בין 16.5% ל-30.1%.

כלומר הם עשו בדיוק את מה שהם מבטיחים לעשות: הגנו בירידה.

ובכל אחת מתשע השנים שאחרי, הם פיגרו.

וזה הלקח האמיתי של ההימור, והוא עדין יותר מ"קרנות גידור זה גרוע". ההגנה בירידה הייתה אמיתית. היא פשוט עלתה יותר ממה שהיא שווה לאורך זמן.

למה זה קרה: החשבון של באפט

באפט לא טען שמנהלי קרנות הגידור טיפשים. הוא טען משהו אחר לגמרי, והוא ניסח את זה כחשבון פשוט:

האריתמטיקה שאי אפשר להתווכח איתה

נניח שיש שתי קבוצות: קבוצה א׳ שמנסה להכות את השוק, וקבוצה ב׳ שפשוט קונה את השוק ולא עושה כלום.

ביחד הן מהוות את כל המשקיעים. קבוצה ב׳ מקבלת בהגדרה את תשואת השוק. ולכן גם קבוצה א׳, ביחד, חייבת לקבל את תשואת השוק. לפני עלויות.

ואחרי עלויות? מי שהעלויות שלו נמוכות יותר מנצח. תמיד. זה לא ניחוש על השוק, זה חיסור.

ובקרנות-של-קרנות יש שתי שכבות של עלויות: קרנות הגידור עצמן גובות בערך 2% דמי ניהול ועוד 20% מהרווח, ומעליהן הקרן-של-קרנות מוסיפה עוד כ-1%.

באפט העריך שלאורך תשע השנים הראשונות, כ-60% מכל הרווח שהקרנות ייצרו הלך למנהלים ולא למשקיעים.

והמשפט שלו שנשאר: "ביצועים באים, ביצועים הולכים. דמי הניהול לעולם לא מועדים."

מה קרה לכסף

וכאן יש סוף שרוב הכתבות מפספסות.

ב-2012 האג״ח שבו ישב הפרס כבר נסחר קרוב לערכו המלא, והתשואה עליו ירדה מתחת לאחוז. אז באפט וסיידס עשו משהו לא שגרתי: הם מכרו את האג״ח וקנו במקומו 11,200 מניות ברקשייר האת׳אווי.

באפט התחייב אישית להשלים למיליון אם המניות ייפלו.

הן לא נפלו. בינואר 2018 עמותת Girls Inc. באומהה קיבלה 2,222,279 דולר במקום מיליון.

ומה שבאמת הייתי רוצה שתיקח

אני לא רוצה שתיקח מזה "קרנות גידור זה רמאות". זה לא נכון, ויש מנהלים מצוינים.

מה שכן:

  1. עלות היא הדבר היחיד בתיק שלך שאתה יודע מראש. את התשואה אתה לא יודע. את דמי הניהול אתה יודע בדיוק, והם יורדים בוודאות.
  2. הגנה בירידה היא מוצר, ויש לה מחיר. השאלה היא לא אם היא עובדת, אלא אם אתה משלם עליה יותר ממה שהיא חוסכת לך.
  3. ועשר שנים זה לא הרבה. באפט בחר אופק של עשר שנים כי זה מספיק ארוך כדי שהחשבון יתגלה. אצלך האופק כנראה ארוך יותר, וזה אומר שההפרש גדול יותר.

ואם יש לך כסף שיושב איפשהו ואתה לא בטוח אם הוא שם מהחלטה או מהרגל, שלח לי הודעה ונעשה סדר במספרים שלך.