מה זה SPIVA ולמה הוא לא עוד סקר

SPIVA הוא ראשי תיבות של S&P Indices Versus Active, כלומר "המדדים של S&P מול הקרנות האקטיביות". הוא מתפרסם מאז 2002, פעמיים בשנה.

ומי מפרסם אותו? S&P Dow Jones Indices, כלומר בדיוק הגוף שמייצר את המדדים.

אני מציין את זה כי זה עובד לשני הכיוונים: מצד אחד יש להם אינטרס, ומצד שני יש להם את הנתונים הכי טובים בעולם והמתודולוגיה מפורסמת במלואה כדי שאפשר יהיה לבדוק אותה.

המספרים לסוף 2025

קרנות המניות הגדולות בארצות הברית, מול S&P 500, אחוז שפיגר:

טווחפיגרו אחרי המדד
שנה78.78%
3 שנים66.84%
5 שנים88.96%
10 שנים85.59%
15 שנה89.93%
20 שנה92.89%

2025 הייתה השנה הרביעית הגרועה ביותר למנהלים אקטיביים ב-25 שנות הדוח. השנה שלפניה, 2024, הסתיימה עם 65%.

ואם מודדים תשואה מותאמת סיכון, כלומר לוקחים בחשבון כמה תנודתיות המנהל לקח כדי להגיע לתוצאה, המספרים מחמירים: 95.73% פיגרו בעשר שנים, ו-97.76% בעשרים.

ועכשיו החלק שבאמת חשוב

אני רוצה לדבר על משהו שנשמע טכני ומשנה את כל התמונה: הטיית שורדים.

המרתון שכולם סיימו

תחשוב שאתה בודק מרתון, ואתה שואל "כמה אחוז מהרצים סיימו מתחת לארבע שעות?". אבל את הרשימה אתה לוקח מקו הסיום.

כל מי שפרש באמצע פשוט לא נמצא ברשימה. התוצאה תיראה מצוינת, כי ספרת רק את מי שהצליח לסיים.

בקרנות זה בדיוק אותו דבר. קרן שהפסידה שנים והתפרקה או מוזגה לתוך קרן אחרת פשוט נעלמת מהטבלאות. וזה בדיוק מה ש-SPIVA מסרב לעשות.

SPIVA מנסח את זה ככה: קרן שהתפרקה באמצע התקופה הייתה חלק ממה שעמד בפניך כשקיבלת את ההחלטה, ולכן היא חייבת להיספר.

ומה קורה כשסופרים? הנה נתוני ההישרדות של קרנות המניות הגדולות בארה״ב, מתוך אלה שהיו קיימות בתחילת התקופה:

כלומר שני שלישים מהקרנות נעלמו. וברוב המקרים הן לא נעלמו כי הן הצליחו.

וזה לא רק אמריקאי

SPIVA מתפרסם גם לאירופה, וגם שם הנתונים לסוף 2025:

תעצור רגע על השורה האחרונה. משקיע אירופי שבחר קרן אקטיבית למניות אמריקאיות, הסיכוי שלו להפסיד למדד בעשר שנים היה מעל 98%.

ובישראל?

בישראל אין SPIVA. S&P מפרסמת את הדוח לארצות הברית, קנדה, מקסיקו, ברזיל, צ׳ילה, אירופה, המזרח התיכון, דרום אפריקה, יפן ואוסטרליה. ישראל פשוט לא מכוסה.

מה שכן קיים זה בדיקות נקודתיות בעיתונות. כלכליסט בדק ב-2025 ומצא שרק 17 מתוך 58 קרנות מניות ישראל היכו את ת״א 125. כלומר 29%.

וההסתייגות, כי היא הוגנת

למתודולוגיה של SPIVA יש מבקרים אקדמיים, והביקורת מתמקדת בשני דברים: בחירת מדד הייחוס לכל קטגוריה, והשאלה אם לשקלל קרנות לפי מספר או לפי גודל.

לא קראתי את המחקרים האלה בעצמי ולכן לא אצטט מהם. אבל שווה שתדע שהמספר "93% בעשרים שנה" הוא לא מוסכמה שאין עליה עוררין.

מה שכן מוסכם הוא הכיוון. אף אחד לא מצא שרוב המנהלים מנצחים.

ומה שבאמת הייתי רוצה שתיקח

הנתונים האלה לא אומרים "ניהול אקטיבי הוא חסר טעם". הם אומרים משהו ממוקד יותר:

אם אתה בוחר קרן אקטיבית, אתה מנסה לזהות מראש את אחת מכל ארבע עשרה. ולא רק להיות צודק לגביה, אלא להישאר איתה עשרים שנה, כולל בשנים שבהן היא תפגר.

זה אפשרי. זה פשוט צריך להיות החלטה, ולא משהו שקרה לך כי ככה הציעו לך בבנק.

ואם יש לך כסף שיושב איפשהו ואתה לא בטוח אם הוא שם מהחלטה או מהרגל, שלח לי הודעה ונעשה סדר במספרים שלך.