אינפלציה

אינפלציה היא קצב עליית המחירים הכללי במשק. בישראל היא נמדדת באמצעות מדד המחירים לצרכן — "סל" של מוצרים ושירותים שצורכת משפחה ממוצעת (מזון, דיור, תחבורה ועוד), שמעודכן מדי חודש. כשהמדד עולה ב-3% בשנה, זה אומר שבממוצע אותו סל מחירים יקר ב-3% — והכסף שלך קונה פחות.

לבנק ישראל יש יעד אינפלציה של 1%–3% בשנה. קצת אינפלציה נחשבת בריאה למשק; יותר מדי שוחקת את הכסף, ופחות מדי (או אינפלציה שלילית) מסוכנת אף היא. הכלי המרכזי של הבנק לווסת אינפלציה הוא הריבית: כשהאינפלציה גבוהה, הבנק מעלה ריבית כדי לצנן ביקושים; כשהיא נמוכה, הוא מוריד ריבית.

אם הכסף שלך יושב בעו"ש בלי ריבית, והאינפלציה היא נניח 2.5% בשנה — הכסף "נשאר אותו דבר" במספרים, אבל קונה פחות בכל שנה שעוברת. זו "השקעה עם הפסד ודאי" שאף אחד לא קורא לה כך.

חלק מהמכשירים הפיננסיים צמודים למדד — כלומר הערך שלהם עולה יחד עם האינפלציה, ומגן על כוח הקנייה. אחרים לא צמודים (שקליים) — והם חשופים לשחיקה אם האינפלציה גבוהה. ההבחנה הזו רלוונטית לפיקדונות, אג"ח, ולעיתים גם למסלולי משכנתא.

אי אפשר "לעצור" את האינפלציה, אבל אפשר לדאוג שהכסף שלך יגדל לפחות בקצב שלה:

לאינפלציה יש גם צד שני: היא שוחקת את הערך הריאלי של חוב לא צמוד. כלומר, אם לקחת הלוואה שקלית בריבית קבועה, אינפלציה גבוהה "מקטינה" בפועל את נטל ההחזר לאורך זמן. לעומת זאת, מסלולי משכנתא צמודי מדד גדלים עם האינפלציה — היתרה וההחזר עולים. לכן הרכב המשכנתא (כמה צמוד, כמה קבוע) הוא החלטה שמושפעת ישירות מהאינפלציה.

אינפלציה

קצב עליית המחירים הכללי — ירידה בכוח הקנייה של הכסף.

מדד המחירים לצרכן

המדד שמודד את שינוי המחירים של סל מוצרים ושירותים.

כוח קנייה

כמה מוצרים ושירותים אפשר לקנות בסכום נתון.

ערך ריאלי

הערך אחרי ניכוי האינפלציה — מה שבאמת חשוב.

צמוד מדד

מכשיר שערכו עולה יחד עם המדד, ומגן מאינפלציה.

ריבית בנק ישראל

הכלי המרכזי לוויסות האינפלציה ולתמחור הכסף במשק.