איך נראה תיק השקעות אמיתי, ומה הוא עשה ב-30 שנה

15 מבנים של תיקים שפורסמו על ידי משקיעים וכותבים מוכרים. לכל אחד ההרכב ברמת האפיק, המקור שממנו הוא מגיע, ונתוני עבר: כמה הוא הניב, כמה עמוק הוא ירד, ומה קרה לו ב-2008 וב-2022. גם בדולרים, וגם בשקלים.

תוכן לימודי בלבד. אין כאן ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לקנות או למכור נייר ערך, ואין התחשבות בנתונים האישיים שלך. ליאור קרני אינו בעל רישיון ייעוץ השקעות. תשואות עבר אינן מעידות על תשואות עתידיות. הגילוי הנאות המלא

נתונים נכונים ל-31.8.2026 חלון: ספטמבר 1996 עד אוגוסט 2026 מקור: Lazy Portfolio ETF שקלים: שערי בנק ישראל
הטבות מיוחדות לפתיחת תיק השקעות
נתוני האתר

התשואות הן ממוצע שנתי על פני שנות לוח שלמות, בשקלים, נומינלי, לפני מס ועמלות. שאר המספרים הם נתוני מס ותקרות לשנת המס, עם מקור בעמוד שאליו הם מקשרים.

זה חומר לימודי, לא המלצה. התמהילים כאן הם מודלים ציבוריים ברמת האפיק, בלי שמות קרנות. נתוני העבר בדולרים, לפני מס ודמי ניהול, ואין בהם כדי להעיד על העתיד. איך הנתונים נבנו.

איך הנתונים נבנו

המספרים בעמוד הזה נבדקו לפני שעלו, ולכל אחד יש מקור ותאריך. זה מה שחשוב לדעת עליהם.

מאיפה המספרים
נתוני הביצועים לקוחים מ-Lazy Portfolio ETF, נכון ל-31.8.2026. המקור מחשב כל תמהיל על בסיס קרנות סל שמחקות מדדים, ובשנים שלפני שהקרנות האלה קיימות, על בסיס סדרות מדד היסטוריות. כל מספר נקרא ישירות מהעמוד, נבדק שוב בקריאה שנייה, ושוחזר מהנתונים החודשיים שהמקור מפרסם. בנוסף הצלבנו את הכיוון הכללי מול Portfolio Charts, שמשתמש בשיטה שונה (שנתית, אחרי אינפלציה) ולכן המספרים שלו לא זהים ולא מוצגים כאן.
מה המספרים לא כוללים
הכול בדולרים ולפני מס רווחי הון, דמי ניהול, עמלות קנייה ומכירה, דמי משמרת והמרת מטבע. בפועל כל אחד מאלה מוריד מהתשואה. התשואה "אחרי אינפלציה" היא אחרי האינפלציה בארה"ב, לא בישראל.
למה חלון של 30 שנה
זה החלון הארוך ביותר שבו כל 15 התמהילים מחושבים על אותה תקופה בדיוק, ספטמבר 1996 עד אוגוסט 2026, ורובו מבוסס על קרנות אמיתיות. בדף הנתונים של כל תמהיל מופיעה גם התקופה המלאה, שמתחילה בשנים שונות, לפעמים לפני יותר ממאה שנה.
איך חושבו השקלים
התשואה בדולרים של כל שנה הומרה לפי השער היציג של בנק ישראל ביום המסחר האחרון של השנה: (1 + התשואה בדולרים) × (השער בסוף השנה ÷ השער בסוף השנה הקודמת) − 1. השערים הוצלבו מול שערי הייחוס של הבנק המרכזי האירופי, והפער הגדול ביותר היה 0.44%. זה חישוב שלנו, לא נתון שפורסם.
איך נקבעו רמת הסיכון והאופק
לפי הירידה המקסימלית בחלון 30 השנים, נומינלית: 5 מ-45% ומעלה, 4 מ-35%, 3 מ-25%, 2 מ-18%, ו-1 מתחת ל-18%. סיכון 4 ו-5 מסומנים כאופק ארוך, 3 כבינוני, 1 ו-2 כדפנסיביים. זה סיווג פשוט ושקוף, לא הערכת סיכון אישית.
ההבדל בין המקור המקורי לחישוב
לפעמים הגרסה שמחושבת שונה מעט מהתיאור בספר, למשל אג"ח ארה"ב כל השוק במקום אג"ח ממשלתי, או מניות מחוץ לארה"ב שכוללות שווקים מתעוררים. כל הבדל כזה מצוין בדף הנתונים של התמהיל, תחת "הערת חישוב". ההרכב שמוצג הוא זה שעליו מבוססים המספרים.
למה אין כאן "50/50 של מרקוביץ"
הסיפור מוכר: הארי מרקוביץ, אבי תורת התיקים, חילק את הכסף שלו חצי מניות וחצי אג"ח. בפועל זו הייתה החלטה אחת על חיסכון פנסיוני, ב-1952, בגיל 25. לדבריו, המטרה הייתה למזער חרטה: "if the stock market rose a great deal, I would regret it if I was completely out of it". ובאותו ראיון הוא הוסיף שזו לא הייתה ההמלצה שלו היום לאדם בן 25 (ראיון AQR). מכיוון שזה לא תיק שהוא פרסם, ואין לו נתוני עבר מתועדים, הוא לא מופיע כתמהיל. הרעיון של מזעור חרטה כן נשאר שיעור חשוב.

להמשיך ללמוד

המידע נועד להרחבת ידע והבנה פיננסית בלבד. אין בו ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך, ואין בו התחשבות בנתונים ובצרכים האישיים של הקורא. הנתונים נאספו ממקורות פומביים ונכונים למועד הנקוב לצידם, וייתכנו שינויים. אין בתשואות עבר כדי להעיד על תשואות עתידיות. כל פעולה בניירות ערך מחייבת שיקול דעת עצמאי ו/או התייעצות עם בעל רישיון מתאים.